החלטה בתיק רע"א 7353/11

1.        בקשות רשות הערעור שבכותרת עניינן הליך מורכב המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ארבעה נכסי מקרקעין בעיר העתיקה בירושלים. שלוש חברות זרות - Berisford Investments Limited, Richards Marketing Corporation ו-Gallow Global Limited (להלן ביחד: הרוכשות) - מבקשות להצהיר כי הן הבעלים של זכויות החכירה בנכסי המקרקעין. זאת, מכוח שלושה הסכמים שבכתב עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית של ירושלים, באמצעות מנהל מחלקת הכספים בפטריארכיה, כמיופה כוחו של הפטריארך שכיהן אותה עת. הפטריארך הנוכחי והפטריארכיה יכונו להלן יחד לשם קיצור "הפטריארכיה". הפטריארכיה מכחישה את אמיתות ההסכמים ואת תוקפם. בין יתר הטענות טוענת הפטריארכיה כי העסקאות לא קיבלו את אישור "הסינוד הקדוש" (להלן גם: הסינוד), ולפיכך העסקאות אינן תקפות. הפטריארכיה העלתה טענות נוספות, לגביהן אין צורך להרחיב כאן, והן כי ככל שנחתמו הסכמים הם נחתמו ללא הרשאה וללא סמכות, מכוחו של ייפוי כוח חסר תוקף שנחתם, אם נחתם, עקב מרמה. אין חולק, כי שאלת הצורך באישור הסינוד כתנאי לתוקפה של עסקה במקרקעי הפטריארכיה מהווה פלוגתא מרכזית בתביעה, ושאלה זו עומדת גם במוקד הבקשות שלפניי.

2.       אקדים ואבהיר לנוחות הקורא, כי בחלק מהעניינים החלטתי שאין מקום ליתן רשות ערעור. סוגיות מסוימות שהן הסוגיות המרכזיות החלטתי להעביר להרכב, הכל כפי שיפורט.

3.       בחודש דצמבר 2008 חתמו הצדדים על הסדר דיוני, לפיו, בין היתר, "הליך העיון במסמכים שיגולו בתצהירי גילוי המסמכים יתבצע בין הצדדים באופן הדדי, בד בבד ובמקביל, וזאת במועד ובאופן שעליו יסכימו הצדדים לאחר שיבוצע הליך מסירת התצהירים..." (להלן: ההסדר הדיוני). דנתי בעבר בעניינם של הצדדים, במסגרת רע"א 5073/10. בקשת רשות ערעור זו קשורה קשר הדוק לבקשות שבפניי כעת, ולכן אביא להלן, בקצרה, את הרקע שקדם לאותה בקשה ואת עיקרי ההחלטה בה.

רע"א 5073/10

4.       בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמה ציינה הפטריארכיה כי ספרי הפרוטוקולים של ישיבות הסינוד מצויים בחזקתה או בשליטתה, וכי הם חסויים. בעקבות כך, הגישו הרוכשות לבית המשפט המחוזי בקשה, כי תצהיר הגילוי יפרט את "כל אישורי 'הסינוד הקדוש' לעסקאות הנוגעות למקרקעין אשר לפטריארכיה היו ו/או ישנן זכויות בהם, ושנכרתו על ידי מי ששימש בתפקיד הפטריארך ו/או מי שהוסמך על ידו, בשם הפטריארך ובשם הפטריארכיה, בתקופה שבין 2008-1968, ובכלל כך אישור 'הסינוד הקדוש' לעסקאות מכר מקרקעין ו/או חכירה לדורות ו/או קומבינציה ו/או המחאת זכויות במקרקעין ו/או העברת חזקה במקרקעין ללא הגבלת זמן ו/או הסכמי שכירות במקרקעין ו/או הסכמי דיירות מוגנת ו/או החלפה של דיירים מוגנים". הרוכשות דרשו כי תצהיר הגילוי יכלול גם את זיהוי המקרקעין, מהות העסקה, מועד האישור, הצדדים לעסקה, התמורה, מועד כריתת העסקה וזהות חברי הסינוד בעת אישור העסקה. הרוכשות טענו, כי אין ממש בטענה בדבר הצורך באישור הסינוד לעסקאות במקרקעי הפטריארכיה. לטענתן, טענה זו הומצאה רק כדי לנסות ולאיין את ההסכמים מושא התובענה. הרוכשות הביעו חששן כי הפטריארך והפטריארכיה לא יירתעו מלערוך מסמכים פיקטיביים, בדיעבד, אשר יבואו לעולם רק בעקבות חומר הראיות שיוגש על ידי הרוכשות, ובו ראיות לעסקאות שנערכו במקרקעי הפטריארכיה, שלא ניתן להן אישור סינוד, ואשר הפטריארכיה אינה מתכחשת להן ומכירה בתוקפן.

          לאחר שנערך דיון בבקשה (ובבקשה נוספת שאינה רלוונטית לענייננו), הגישה הפטריארכיה הודעה לבית המשפט המחוזי, לפיה מאז שנת 1968 נתקיימו 52 ישיבות של הסינוד הקדוש בהן הובאו לאישור עסקאות מקרקעין. בהודעה פורטו תאריכיהן של אותן ישיבות.

5.       בהחלטתו מיום 25.5.2010 ציין בית המשפט, כי הפטריארכיה טענה בתשובתה לבקשה לחיסיון המסמכים, אולם לא פירטה את הבסיס לטענתה, וכי שני הצדדים אינם מבקשים לדון בשלב זה בטענת החיסיון. בית המשפט קבע: "כטענת התובעות (הרוכשות - מ"נ), סוגיית הצורך באישור 'הסינוד הקדוש' לעסקאות נשוא התביעה מהווה פלוגתא מרכזית בתביעה. נוכח טענת החיסיון שהועלתה על ידי הנתבעים (הפטריארכיה - מ"נ), נראה כי בשלב זה ניתן להסתפק בהודעת הנתבעים לצורך הגילוי. ככל שיתבקש עיון בפרוטוקולי הישיבות, חרף טענת החיסיון, תידון בקשה זו בנפרד, לרבות סוגיית היקף העיון".

6.       הרוכשות ביקשו לערער על החלטה זו, במסגרת רע"א 5073/10. הן עתרו לביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי ולקבלת בקשתן, כפי שהוגשה שם. במסגרת התשובה לבקשת רשות הערעור הודיעה הפטריארכיה, במענה לשאלות שהופנו בהחלטה על הגשת תשובה, כי טרם הוגשה על ידי הרוכשות בקשה לעיין בפרוטוקולי הסינוד וכי הפטריארכיה מתנגדת להפקדת הפרוטוקולים בכספת בית המשפט. בין היתר טענה הפטריארכיה, כי חששן של הרוכשות מ"פברוק" אישורי סינוד לאחר שהן תחשופנה את ראיותיהן אינו מוצדק, שכן הליך העיון, כפי שנקבע בהסדר הדיוני בין הצדדים, הוא סימולטני.

7.       בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטתי מיום 27.3.2011. בהחלטה נקבע, כי בקשה לעיון בפרוטוקולי הסינוד, או לגילוי נרחב בו יימסר תוכנם של אותם פרוטוקולים - דורשת הכרעה בטענת החיסיון שהעלתה הפטריארכיה. כן צוין, כי בעיון הסימולטני שנקבע בהסדר הדיוני יש, במידה רבה, כדי לבטל את חששן של הרוכשות מפני "פברוק" אישורי סינוד, לאחר שיגישו ראיותיהן בדבר עסקאות תקפות שלא קיבלו את אישורי הסינוד. עוד צוין, כי אם חפצות הרוכשות לעיין בפרוטוקולי הסינוד - פתוחה בפניהן הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, כאמור בהחלטתו.

בקשת המבקשות לעיין באישורי הסינוד

8.       ואכן, הרוכשות הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיין באישורי הסינוד הרלוונטיים, לגביהם הועלתה טענת חיסיון. בבקשתן ביקשו הרוכשות כי בית המשפט יורה לפטריארכיה לאפשר להן לעיין בכל אישורי הסינוד הקדוש לעסקאות הנוגעות למקרקעין אשר לפטריארכיה היו ו/או ישנן זכויות בהם, ושנכרתו על ידי מי ששימש בתפקיד הפטריארך ו/או מי שהוסמך על ידו, בשם הפטריארך ובשם הפטריארכיה, בתקופה מאז שנת 1968 ואילך.

          לחילופין בלבד התבקש בית המשפט להורות לפטריארכיה להפקיד את אישורי הסינוד הנ"ל במעטפה סגורה בכספת בית המשפט, כדי שלימים, אם יבקשו הרוכשות להציג בפני בית המשפט אישור סינוד זה או אחר, ואם בית המשפט יראה לנכון להתיר להם זאת, תהיה הפטריארכיה כבולה אך ורק להצגתם של אותם אישורי סינוד שיופקדו על ידה בכספת בית המשפט.

          לחילופי חילופין התבקש בית המשפט להורות לפטריארכיה להגיש תצהיר ערוך וחתום כדין, אשר ייכללו בו פרטים, ביחס לכל עסקה בנפרד וביחס לכל אישור סינוד בנפרד, אשר יאפשרו זיהוי ודאי ומוחלט של כל אישורי הסינוד לעסקאות כאמור לעיל, וכדלקמן: מועד אישור העסקה על ידי הסינוד, פרטים המזהים את המקרקעין שביחס אליהם ניתן האישור, מהות העסקה שביחס אליה ניתן האישור, הצדדים לאותה עסקה, התמורה ששולמה במסגרת אותה עסקה, מועד כריתת ההסכם וחתימתו, וכן שמות הכמרים אשר שימשו בסינוד הקדוש בעת אישור העסקה ואשר חתומים על אישור הסינוד.

9.       בבקשתן הדגישו הרוכשות את מרכזיותה של טענת ההגנה שהעלתה הפטריארכיה, בדבר הצורך באישור הסינוד הקדוש לעסקה במקרקעי הפטריארכיה, כתנאי לתוקפה. הרוכשות טענו, שלצורך דיון והכרעה בטענה זו, יש חשיבות רבה לבחון ולגלות, בין היתר, האם אמנם כל העסקאות שבוצעו בעבר במקרקעי הפטריארכיה הובאו לאישור "הסינוד הקדוש" כתנאי לתוקפן, או שמא לא היה קיים תנאי כזה, ועסקאות שנעשו במקרקעי הפטריארכיה על ידי הפטריארך או מי שהוסמך על ידו - תקפות ומחייבות גם בהיעדר אישורו של הסינוד הקדוש.

          הרוכשות הוסיפו כי לפיכך, התבקשה הפטריארכיה לגלות בגילוי ספציפי גם את כל אישורי הסינוד שניתנו לשיטתה מאז שנת 1968 לעסקאות שנעשו במקרקעי הפטריארכיה. לטענת הרוכשות, הפטריארכיה ניסתה להתחמק בטענות שונות, ולבסוף הותירה טענה אחת - היא טענת החיסיון. בסופו של יום מסרה הפטריארכיה הודעה לקונית, לפיה משנת 1968 התקיימו 52 ישיבות סינוד בהן נידון אישורן של עסקאות במקרקעי הפטריארכיה. הרוכשות עתרו לקבלת תצהיר גילוי מסמכים מפורט, אשר יכלול פירוט ביחס לכל אחד מאישורי הסינוד, שיאפשר את זיהוין של העסקאות אשר אושרו במסגרת כל אישור שניתן. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.5.2010, ובקשת רשות הערעור על החלטה זו נדחתה אף היא (רע"א 5073/10, שנזכרה לעיל).

10.     הרוכשות ציינו כי כעת הן מבקשות לעיין בהחלטות ובאישורי הסינוד לעסקאות מקרקעין. לטענתן, החיסיון עליו מבקשת הפטריארכיה להסתמך אינו קיים ואינו מוכר בחוק ובהלכה הפסוקה, ומכל מקום, בנסיבות המקרה שבפנינו, הליך העיון באישורי הסינוד הינו הליך חשוב במיוחד לצורך חשיפת האמת, ועל כן יש מקום להיעתר לבקשה זו במלואה. עוד נטען, כי גם אם היה מוכר בדין הישראלי חיסיון מטעמי דת למסמכים בעלי אופי דתי - לבטח לא ניתן היה לחסות מכוחו את אישורי הסינוד הרלוונטיים. זאת, משום שאישורים אלה מתעדים עסקאות פומביות ושכיחות בעלות גוון קנייני-פיסקלי. על פי הטענה, עסקאות במקרקעין אינן בעלות גוון דתי, גם אם אחד הצדדים לעסקאות אלה הוא גוף דתי.

          עוד טענו הרוכשות, כי גם הפטריארך הקודם (הוא המשיב הפורמאלי) הודה בתצהיר שנחתם על ידו והוגש לבית המשפט, כי החלטות הסינוד כלל אינן חסויות. כמו כן, הפטריארכיה חשפה בעבר פרוטוקולים והחלטות של ישיבות הסינוד. כן טענו הרוכשות, כי טענת החיסיון היא טענה חסרת תום לב, אשר מטרתה לאפשר לפטריארכיה לבדות מסמכים פיקטיביים ככל שבירור התובענה יתקדם. הרוכשות הוסיפו וטענו, כי התעקשותה של הפטריארכיה להימנע מלחשוף את אישורי הסינוד, מלמדת כי אין ממש בטענת ההגנה שלה הנוגעת לאישורים אלה.

תגובת הפטריארכיה

11.     בתגובתה לבקשת הרוכשות טענה הפטריארכיה כי פרוטוקולי הסינוד הקדוש הם חסויים. הפטריארכיה לא הסתמכה על חיסיון מוכר אלא טענה כי פרוטוקולי הסינוד הקדוש ראויים לחיסיון הלכתי חדש. על פי טענת הפטריארכיה הכנסייה האורתודוכסית מבוססת על הסיסטמה הסינודלית. על פי שיטה זו, למרות העובדה שהסמכות הדתית והרוחנית הראשונה בכל כנסייה אורתודוכסית היא פטריארך או ארכיבישוף, הוא איננו מנהל את ענייני הכנסייה לבדו, אלא יחד עם אנשי דת בכירים אחרים, המרכיבים את הסינוד - המועצה - של אותה כנסייה. הסינוד הוא הגוף העליון, המכוון והמנהל של הכניסה. הסינוד הקדוש הוא, אפוא, מועצה של כמרים ושל בישופים בדרגות שונות, המתכנסת מעת לעת לשם דיון והכרעה בענייני האמונה, הפולחן והניהול של כנסייתם.